שום גמדים לא יבואו
"...הצגה מחשמלת שמצליחה להעביר אותנו במסע הפנימי המטלטל והחושפני של אישה אחת המגיעה לקצה השפיות שלה ועוברת בלילה אחד ממקום של תשוקת המוות למקום של חיפוש החיים". (שי בר יעקב, ידיעות אחרונות)
"שום גמדים לא יבואו" הוא סיפורה של סימונה דדון, אישה משולי החברה הישראלית הגרה בעיירה מוכת קטיושות. בליל הפגזה אחד יוצאת סימונה אל מגרש הכדורגל העירוני ועורכת עם עצמה דין וחשבון נוקב. בתוך מסע פנימי מטלטל וחושפני אל תוך עברה, בשפה עשירה וייחודית לה - מתעוררת סימונה דדון לחיים חדשים בלילה הזה, מתעמתת עם אובדנה ומוצאת את הכוח להמשיך בחיים.
ההצגה הינה עיבוד לספרה של שרה שילה אשר ראה אור בהוצאת 'עם עובד' בשנת 2005, זכה לפרסים רבים ביניהם 'פרס ספיר' ותורגם לשפות רבות.
ההצגה עלתה לראשונה בפסטיבל תאטרונטו 2012 וזכתה לביקורות מצוינות ולאהדת הקהל, בהמשך הציגה על בימת תאטרון יפו ובקפה תאטרון הקאמרי.
ההצגה מומלצת על יד "סל תרבות" ו"תרבות לישראל".
בימוי ועיבוד רויטל איתן
משחק שנטל כהן
מוזיקה ישראל כסיף
ביקורות
מירב יודילביץ', הבמה
"את ההצגה נושאת על גבה השחקנית שנטל כהן, שמצליחה בניגוד לכל הסיכויים לפלס את דרכה בתוך עיבוד בימתי מקוטע של הטקסט המקורי. כהן יוצרת דמות ש"גדלה" על הצופה וכובשת לב בזכות הישירות, הכנות הלא מתפשרת, התום אבל גם המבט המפוכח על מציאות חייה. היא לא מפחדת ללעוג לעצמה או לסביבתה.
למרות הדילוגים בין מצבים רגשיים הפוכים שכופה עליה המחזה, כהן מציגה דמות שלמה, עשירה ורבת רבדים וסתירות. היא נעה בין פחד לאומץ, בין רצון למות לבין חיוניות אין קץ, בין טשטוש ומחיקת הנשיות לבין מיניות מפעפעת שהחיים דרסו ברגל גסה. כאילו בניגוד לרצונה, מפעמת בה אהבת החיים שאבק היומיום כיסה עליה ומסתיר אותה.
יש משהו מעורר כבוד ומרחיב לב בדמות מושתקת שמוקמה בעל כורחה בשולי החברה ולוקחת לעצמה - ולו רק לשעה אחת נתונה בפסטיבל תיאטרון על במת פרינג' - את רשות הדיבור. היא מכריחה את הצופה להקשיב לה. הופכת אותו לקהל שבוי שאין לו אלא לשמוע את סיפורה. גם אם בתחילה המבטא והמחוות הגופניות נראים כמו קריקטורה בהתהוות, כישרונה של כהן מצליח למלט את הדמות מהסטיגמה ולהפוך אותה לאנושית.
הדיאלוג הפנימי שגיבורת המחזה "שום גמדים לא יבואו" מהדהדת החוצה נותן הצדקה ותוקף למונודרמה. זהו סיפור קטן שמתרחש בינה לבינה, זיכרונות שעולים, חשבונות שנפתחים מחדש מול העולם ומול עצמה. באופן פרדוקסאלי, פשטות הטקסט, שפת הרחוב היומיומית וגם האמצעים התיאטרליים המינימליסטיים, הצליחו ליצור עושר רגשי אמין שאומר משהו על החיים ועל המקום."
שי בר יעקב, ידיעות אחרונות (★★★★★)
"...אך עיקר ההישג כאן הוא של השחקנית הצעירה שנטל כהן המגישה את המונולוג של סימונה בשכנוע פנימי עמוק ובמשחק חי, סוער, מלא הבעה, עממי, אך לרגע לא מוגזם או קריקטורי. התוצאה הסופית היא הצגה מחשמלת שמצליחה להעביר אותנו במסע הפנימי המטלטל והחושפני של אישה אחת המגיעה לקצה השפיות שלה ועוברת בלילה אחד ממקום של תשוקת המוות למקום של חיפוש החיים".
תגיות : מעמד האישה, הצגה מעמד האישה, העצמה נשית, גב במה, יום האישה, יום אלמ"ב, תרבות לישראל.