"זיכרונות נשארים. אנשים נעלמים. הגוף זוכר"
 

רונה חוזרת לביתה מהלוויית אביה. היא יוצאת למסע פנימי בדמיונה ובתודעתה, בנבכי זיכרונה המתעתע ונשמתה הפצועה. היא מנהלת דיאלוגים דמיוניים עם אביה שהתעלל, עם אמה שראתה, שתקה והפקירה, ועם תומר, חבר נכה ומבוגר, שאהב אותה. רונה נאבקת על זיכרונות העבר כדי לחבר מחדש את זהותה המפורקת, וכדי להשתחרר מהמשא הכבד של השתיקה וההדחקה. היא נלחמת על שפיותה, על יכולתה לאהוב ולקבל אהבה. באמצעות עימות עם חוויות מכוננות מסיוטי עברה, היא מצליחה לדרוש מאביה מחווה אחרונה לפני שתיפרד ממנו סופית.

 

 

​
 

מונודרמה מאת תמר בנבנישתי וענר פרמינגר

עיבוד לסיפור מאת אורנה אוריין
בימוי ענר פרמינגר

עיצוב במה אריאל טל ארביב

עיצוב תאורה מתן פרמינגר
מוסיקה אורן סלע
כוריאוגרפיה חגית אגיוף גרוסמן

הפקה וע. במאי בת שבע אוטולנגי, ליאור בנבנישתי

משחק תמר בנבנישתי

​